| לצפייה בראשי הפרקים
דברי פתיחה לספר – ניהול משרדי עורכי דין
ליאורה לבנשטיין
מאת: יורי גיא-רון, עו"ד
לשעבר ראש לשכת עורכי הדין
יש אומרים, שעריכת הדין במדינת ישראל משגשגת. ברחבי המדינה פעילים, עת יציאתו של ספר חשוב זה לאור ירשומים בלשכה בקרוב 45,000 עורכי דין. קרוב ל -15,000 עורכי דין ועורכות דין נוספים צפויים להצטרף לשורות המקצוע בתוך
4 שנים. לא ייאמן, אך גם מציאות זו לא מנעה מלמעלה ל3000 סטודנטים להירשם ללימודי שנה א' למשפטים בפקולטות השונות, כך שהמקצוע המשפטי הוא עדיין הנדרש ביותר על ידי המבקשים לרכוש השכלה גבוהה.
לא זו אף זו, שלצד המספר הגדול מתרחשת לה תופעה מקבילה של ירידה משמעותית ברמה האישיותית והמקצועית של העוסקים במקצוע. מציאות זו מציבה בפני עורכות הדין ועורכי הדין בישראל אתגרים חדשים, מיוחדים ומורכבים, בדרך להקמתו של משרד עורכי הדין המודרני בעת הזו.
גורמים מהותיים נוספים מצויים בבחינת אפיונו של המקצוע בהווה הישראלי.
|
 |
| על הפרק סוגיות כקביעתה של חובת השתלמות לכל עורכי הדין, כדי להבטיח שמירה על רמה מקצועית איכותית, אשר לפחות לכאורה מאפיינת את מקבלי הרישיונות לעסוק בעריכת דין, מיד לאחר סיום תקופת ההכשרה האקדמאית והמעשית שלהם. עריכת דין הוא מקצוע המצריך למידה והתעדכנות תמידיים, ולמעשה כולנו מצויים כל העת בתקופת למידה, רכישה וטיפוח של הכלים המקצועיים שברשותנו. בנוסף לכך, על מנת להגן על הציבור ועל עצמנו, אי אפשר לתפקד כעורך דין, בעולם הישן כמו גם בעולם המודרני, ללא ביטוח אחריות מקצועית. התוכנית לחייב את עורכי הדין ועורכות הדין ברכישת פוליסת ביטוח אחריות מקצועית הינה חלק מהשמירה על טיב השירות המשפטי הניתן לציבור. שני רעיונות אלה הינם רק חלק מן התוכנית למצוינות מקצועית, שלשכת עורכי הדין בישראל מיישמת בתקופה הזו. |
|
אנו מצויים זה מכבר בתהליך עולמי, אשר עשוי להביא בסופו של דבר להרחבת התפתחותה של הגלובליזציה במקצוע עריכת הדין. כמו ברוב המדינות המודרניות, שונה בעניין זה החוק גם אצלנו. פירמות זרות רשאיות לפתוח סניפים ומשרדים בארץ ולעסוק במסגרתם בנושאים הקשורים לדינים הזרים, בהם הן מתמחות. ייתכן שאנו צפויים בקרוב למיזוגים בינלאומיים שונים, דוגמת אלו שאירעו במשרדי רואי החשבון, ואף במרחבי סמכויות פעולה משמעותיים יותר. בשוק התחרותי ממילא בישראל בתחום המשפטי צפויים אם כך לצוץ גם שחקנים בינלאומיים גדולים ומבוססים, אשר ייתכן שכניסתם לישראל תייצר שינוי מהותי נוסף במקצוע שלנו. ככלל, הגלובליזציה המקצועית בפתח והינה חולשת גם על יותר ויותר תיקים מהותיים, אשר מערכות דינים שונות תקפות בהקשרם.
תופעה כלכלית נוספת, הקשורה ישירות לניהול משרדי עורכי דין, הופיעה לה לפתע בעולם הרחב. היא החלה להתפתח לאחרונה במדינות ה Common Law, תחילה באוסטרליה ועתה גם אפילו באנגליה. מדובר באפשור הפיכתם של משרדי עורכי דין לתאגידים עסקיים, כמעט לכל דבר ועניין, ומעל לכל במתן היכולת לבעלי עסקים, גם אלה שאינם אנשי משפט, להיות בעלי מניות של חברות, שהינן למעשה משרדי עורכי דין. הרעיון החדשני הזה, אשר אני מניח שבקרב חלקנו מעורר תהיות לא מועטות, כבר קיים כאמור בעולם, וצפוי מן הסתם להיות מונח בעתיד הקרוב גם לפתחנו. השאלה, האם בנסיבות אלה יש לפעול לפי טובתם של בעלי המניות, או טובתם של הלקוחות אשר בעולם המשפטי המוכר לנו הינה עיקרון שבבסיס מקצוענו, עומדת להיפתח לדיון ציבורי, חברתי ומקצועי.
גם לנוכח האמור לעיל, ובוודאי לאור מיעוטם של החיבורים, העוסקים בתחום ניהול משרדי עורכי הדין, יש חשיבות מיוחדת לספרה של הגב' ליאורה לוינשטיין. עיון במגוון הזוויות, אשר עוסק בהן הספר, מלמד על ניתוח רחב ומפורט של רוב הנושאים ככולם, המעסיק את כולנו בניהול משרדינו. אני משוכנע שרבים מבינינו ימצאו בספר, לא רק פיתוח של נושאים שהינם מודעים להם ונתקלים בהם מידי יום במסגרת ניהול משרדיהם, אלא גם עקרונות, מחשבות ותחומים, שטרם באו כדי מודעות ויישום בחייהם המקצועיים.
אני מבקש לברך את הגב' לבשטיין על ספרה המשמעותי והחשוב, ומשוכנע שיש בו כדי לתרום רבות לפיתוח סביבת העבודה של כולנו בעבודתנו המקצועית היומיומית.
בברכה,
יורי גיא-רון
לשעבר ראש לשכת עורכי הדין בישראל
|
|
|
|
|
